הפילנתרופיה של טומס שוז (Toms Shoes) אל מול סין
בלייק מיקוסקי העלה רעיון מעניין למכירת נעליים. הוא תרם זוג נעליים לילדים עניים בדרום אמריקה כנגד כל זוג שנמכר. מאוחר יותר, הגיב לביקורת בהעברת 40% מהייצור שלו למדינות עולם שלישי. נפלא לייצר מקומות עבודה באזורים עניים.
אבל אם אתם רוצים להשפיע באמת ולייצר כמות עצומה של משרות, הייתי ממליץ לעשות את מה שסין עשתה לאחר שמאו נפטר.
התוצאה לא היתה ליצור משרות ולהוציא מאות אלפים ממעגל העוני.
התוצאה גם לא היתה להוציא עשרות מיליונים ממעגל העוני.
אלא היא הוציאה מאות מיליונים ממעגל העוני! יותר מכל מתנה פילנתרופית או כל כוח אחר. צפו כאן בקליפ כדי לראות כמה יצאו ממעגל העוני.
רונלד קואס ונינג וואנג מסבירים את מה שקרה יותר לעומק:
אין ספק שהממשל הסיני לאחר מאו יישם סדרה של רפורמות. אולם היום, כאשר ניתן להפיק תועלת מהמבט לאחור, ידוע לנו כי הכוחות הכלכליים שבאמת שינו את הכלכלה הסינית בעשור הראשון של הרפורמה היו יוזמות חקלאיות פרטיות, עסקיות יישוביות וכפריות, עסקים פרטיים בערים ואזורי המסחר הכלכלי המיוחדים. אף אחת מהן לא הייתה יוזמה של בייג'ינג. מדובר היה בשחקנים שוליים שפעלו מחוץ לתחומי הסוציאליזם. הממשל הסיני שמח לעזוב את הכוחות השוליים הללו כל עוד הם לא איימו על המגזר הממשלתי או אתגרו את הכוח הפוליטי של המפלגה. עובדה זו פינתה מקום למה שאנו מכנים "מהפכות שוליות" אשר החזירו את היזמות ואת כוחות השוק לסין במהלך העשור הראשון של הרפורמה.
