איש אינו חולק על העובדה
שכל המערכות הכלכליות
משקפות את העניינים האישיים
המהותיים של בני האדם.
אבל רק הקפיטליזם
יוצר קבוצה של אנשים, יזמים,
שאין להם ברירה אלא לחשוב
על צרכים ורצונות של אחרים.
האחרים הם הלקוחות.
רק כלכלנים מעטים חוקרים
את ההתנהגות של היזמים,
המנהיגים היצירתיים
של עסקים קפיטליסטיים.
אם הם היו חוקרים אותם,
הם היו מגלים שיזמים,
בשל מה שהם עושים,
צריכים להימנע מחמדנות.
ראשית, היענות לאחרים
היא ההיפך מחמדנות.
שנית, חמדנות בעולם הכלכלי
מתבטאת לרוב בצריכה מיידית
של מוצרים ושירותים.
אני לוקח מה שאני יכול
ללא התחשבות באחרים.
אבל יזמים צריכים
להתחיל בחיסכון,
המוגדר כוויתור על צרכנות,
כדי להשיג מטרות ארוכות טווח.
לרוב, נדרשים חודשים,
לפעמים שנים רבות,
כדי להביא מוצר
או שירות חדש לשוק.
בנוסף, יזמים צריכים
לשתף פעולה עם אחרים,
להקים צוותים
כדי להשיג את מטרותיהם.
בתכנון המוצרים והשירותים,
עליהם לא להתמקד בצורכיהם,
אלא בצורכי אחרים.
גם זה הפוך מחמדנות.
מה שיזמים עושים
כשהם מבקשים רווח
הוא הרבה יותר מעניין אישי.
הרווח הוא אומדן למידת ההצלחה
של החברה בשירות אחרים.
בקפיטליזם, עסק משגשג
רק אם הלקוחות סוחרים
את התוצרת מרצונם.
רק בשיפור השירות לאחרים,
עסק יכול לשגשג ולגדול.
אם היזם דואג קודם
לעניינו האישי
ורק לאחר מכן
לעניינים של לקוחותיו,
העסק שלו ייכשל.
במוקדם או במאוחר,
יזם אלטרואיסטי יעלה עליו.
קפיטליזם במהותו
הוא תחרות של נתינה.
מובן שמעורב עניין אישי,
אבל הגאונות בקפיטליזם,
ורק בקפיטליזם, היא שהוא מתעל
עניין אישי לאלטרואיזם.
יזמים יכולים לעזור לעצמם
רק בעזרה לאחרים.
כל מי שהקים עסק
והקריב רבות לשם כך
יודע את הדרמה ביום הראשון:
העולם רוצה
מה שיש לי לתת?
מהגרת שפותחת מספרה
או סטיב ג'ובס
שמוכר מחשב של "אפל",
ההצלחה לא מובטחת.
למעשה, ההפך הוא הנכון.
הנשמות האמיצות,
היזמים שמהווים את הלב הפועם
של הקפיטליזם, שמביאים לנו
את היתרונות החומריים הרבים
שאנחנו נהנים מהם, מכספומטים
ועד תרופות מצילות חיים,
צריכים לזכות בהערצה,
לא להיות מותקפים.
אלטרואיזם הוא הסיבה
לקיום של הקפיטליזם
והסיבה לכך שהוא נותר
התקווה של האנושות.
אני ג'ורג' גילדר
מאוניברסיטת פרייגר.
הצטרפו לאוניברסיטת פרייגר.
הירשמו לערוץ שלנו ב"יוטיוב"
והירשמו חינם
באתר האוניברסיטה.